Jews/Jewish/Judaism/Orthodox Judaism · race/racism · Shabbos/Shabbat · Torah

Parshat Vayishlach

Sorry this is late, my inbox is overflowing with goodies for the blog but this cold weather has my joints quaking.

http://vimeo.com/moogaloop.swf?clip_id=2442568&server=vimeo.com&show_title=0&show_byline=0&show_portrait=0&color=ffffff&fullscreen=1

Parshat Vayishlach from G-dcast.com

More Torah cartoons at www.g-dcast.com

Please read this lovely drasha (speech) that YCT rabbinical student Zach Truboff gave at Netivot Shalom in Teaneck, NJ. It has so much to say about conversion, racism and rejection.

תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף צט עמוד ב
דאתן עלה, מיהת אחות לוטן תמנע מאי היא? – תמנע בת מלכים הואי, דכתיב +בראשית ל”ו+ אלוף לוטן אלוף תמנע. וכל אלוף – מלכותא בלא תאגא היא. בעיא לאיגיורי, באתה אצל אברהם יצחק ויעקב ולא קבלוה, הלכה והיתה פילגש לאליפז בן עשו.ד נפק מינה עמלק, דצערינהו לישראל. מאי טעמא – דלא איבעי להו לרחקה.

Timna wanted to convert. She came before Avraham, Yitzchak, and Yaakov (i.e. the Beit Din for conversion) and they did not accept her (reject her?). She went and became a pilegesh to Elifaz (not even his wife). She said, it is better to be a maidservant to this nation rather than being a lady to another nation. She gave birth to the nation of Amalek that would later come to oppress Israel. What is the reason? (that this occurred) They (Avraham, Yitzchak, and Yaakov) did not need to distance her.

מהרש”א חידושי אגדות מסכת סנהדרין דף צט עמוד ב
דבעי לאגיורי ובאתה אצל אברהם כו’. נראה שיצא להם זה הדרש מדהקפיד הכתוב לומר שאמו של עמלק היתה תמנע שילדה אותו לאליפז כדכתיב ותמנע היתה פילגש וגו’ ובכל שאר בני אליפז תימן אומר צפו וגו’ לא הזכיר הכתוב מי היתה אמן דרשו בו דהכי קאמר דמשום דלא קבלוה אברהם כו’ הוצרכה להיות פילגש לאליפז באמרה מוטב תהא שפחה כו’ ועי”ז נענשו הם שנולד ממנו עמלק דצערינהו לישראל ודברים אלו נוטין לדברי הרמב”ן ע”ש

Beer Sheva (BR) she was a mamzer and thats why they didn’t accept her

באר שבע מסכת סנהדרין דף צט עמוד ב
ולא קבלוה. והטעם משום שנולדה בממזרות, כמו שאמרו בבראשית רבה בפרשת וישלח (פב, יד). כן נ”ל:

TT- Its they didn’t accept her b/c they didn’t like converts b/c we know that Avraham converted many. They rejected her because they thought that she only wanted to convert for the the wrong reasons. Even still, they were punished. They shouldn’t have distanced her.

תורה תמימה הערות בראשית פרק לו
ב) הנה מה שלא קבלוה האבות בודאי לא משום דקשים גרים לישראל, שהרי מצינו באברהם שהכניס כמה וכמה נפשות תחת כנפי השכינה (ר”פ לך) וקרא בשם ה’ (פ’ וירא), אלא נראה טעם הדבר שלא קבלוה – ע”פ מ”ש הרמב”ם בפי”ג הי”ד מאס”ב שאם בא להתגייר משום שררה אין מקבלין אותו, ומקורו מיבמות כ”ד ב’, והיא היתה רוצה להתייחס בדבוק למשפחת אברהם, וחשבו שאין זו גירות אמתית,
ובכ”ז נענשו שלא הי’ להם לרחקה ביותר וכמ”ש ברות, ותרא כי מתאמצת היא ללכת ותחדל מדבר אליה, ומצינו בעובד כוכבים שבא לפני הלל ואמר לו גיירני על מנת שיעשוני לכהן גדול, וזה ג”כ מטעם כבוד וגדולה, ובכ”ז גיירי’ ואח”כ נעשה גר אמת בלב שלם [שבת ל”א א’], והוא כענין שאמרו מתוך שלא לשמה בא לשמה. [כל דיני ועניני גירות איירי בזמנים ומקומות שהותר ע”פ המלכות]:

רמב”ן בראשית פרק לו
(יב) ותמנע היתה פילגש – מפני שלא הקפיד בכל האחרים להודיע שם האם דרשו רבותינו (ב”ר פב יד) כי זה להודיע גדולתו של אברהם אבינו, כמה היו תאבים להדבק בזרעו, שהרי תמנע זו בת אלופים היתה שנאמר ואחות לוטן תמנע, אמרה איני זוכה להנשא לך הלואי ואהיה פילגש, כמו שכתב רש”י:

ויתכן כי בני אליפז החמשה היו ידועים לו, כי הולידם מנשיו, ועמלק בעבור היותו בן פלגש לא היה לו שם באחיו, והיה נכלל עם בני עשו בעבור היותו מזרעו, והוצרך הכתוב לומר כי אמו פלונית אשר הוא נודע לה ילדתו לאליפז, אבל איננו בכלל בני עשו, ולא יושב עמהם בהר שעיר, כי בבני הגבירות יקרא לו זרע ולא בבן הפילגש, כי לא יירש בן אמה עם בניו, כמו שעשה אביו. והנה אנחנו נצטוינו בבני עשו שלא נתעב אותם (דברים כג ח) ולא נקח את ארצם (שם ב ה), והם כל בניו הידועים לו היושבים בשעיר, כי הם הנקראים אדום על שמו, אבל בן הפילגש אינו בכלל בני עשו ולא עמהם בארצם, ונצטוינו בו בהפך לתעב אותו ולמחות את שמו:

וכתב רש”י עוד ובדברי הימים (א א לו) מונה תמנע בבניו של אליפז, מלמד שבא על אשתו של שעיר החורי ויצאה תמנע מביניהם, וכשגדלה היתה פילגשו, וזהו ואחות לוטן תמנע (להלן פסוק כב), ולא מנאה מבני שעיר, שהיתה אחותו מן האם ולא מן האב. ואין דעתי סובלת זה, כי היה ראוי לומר בדברי הימים “ותמנע בתו”, ולמה ימנה האשה בבנים. אולי לא יקפיד הכתוב בכך בדבר הידוע, כי מצינו שם בדברי הימים (א ה כט) ובני עמרם אהרן ומשה ומרים, ובני אהרן נדב ואביהוא וגומר. ואם כן ראוי שנאמר כי תמנע זאת היא בת אליפז אשר ילדה לו אשת שעיר החורי אחרי מות אישה, והיתה אחות לוטן מן האם, ונשאה אליפז לפילגש, שהעכו”ם מותר בבתו:

או נאמר על דעת רבותינו, כי תמנע הנזכר בדברי הימים הוא תמנע האלוף הנזכר למטה (בפסוק מ), שנמנה שם מבני אליפז כאשר נמנה קרח, והוא בן אהליבמה, כי שניהם היו ממזרים, נולדו מאחד, ונמנים עם בני האחר, כי רחוק שימנה האשה בין הבנים בתוכם:

ועל דרך הפשט יש לחשוב בו, כי תמנע פילגש אליפז אחרי לידתה את עמלק ילדה בן, ותקש בלדתה ותמת, ותקרא את שמו תמנע בעבור הזכיר שמה. ואביו אליפז קרא לו קרח, ולא הזכיר הכתוב הבן הזה לתמנע אמו כדי שלא יאריך, כי הכונה היתה למנות עמלק בפני עצמו. אבל בני אליפז, שבעה היו. ומנה הכתוב האלופים דרך מעלתם, על כן הקדים קנז וקרח לגעתם:

ואני עוד סובר בכתוב הזה מה שאמרו רבותינו בשלשים ושתים מדות (מדה יא) שהאגדה נדרשת, אמרו סדור היה ראוי להיות אלא שנחלק, שנאמר (דהי”ב ל יח) כי מרבית העם וכו’. וגם רודפי הפשט יאמרו כן בפסוקים אחרים. וכן זה יאמר בני אליפז תימן אומר צפו וגעתם וקנז ותמנע. וחזר ואמר היתה פילגש לאליפז בן עשו ותלד לאליפז את עמלק, ולא הזכיר שם הפילגש. והאמת שהיא אחות לוטן תמנע, והיא הסבה שלא הזכיר שמה, כי לא רצה לאמר שני פעמים ותמנע לזכר ולנקבה:

והנה בני אליפז שבעה, והם האלופים הנזכרים לו, אבל החליפו שם זה הקטן בעבור היות שמו כשם הפילגש, שלא יחשב כבנה, וקראוהו קרח בעלותו למעלת אלוף:

ורבי אברהם אמר כי קרח בן אהליבמה אשת עשו הוא נמנה פעמים, כי הוא הקטן מבני אהליבמה וגדלתו עדה, וכן בני מיכל בת שאול, כדברי רבותינו (סנהדרין יט ב). ועל דעת הזו יהיה פירוש הכתוב בדברי הימים כי תמנע ילדה עמלק, שיהיה שיעורו ולתמנע עמלק, וחסרו הלמ”ד כדרך ושני שרי גדודים היו בן שאול (ש”ב ד ב), לבן שאול. והנכון מה שחשבתי בו:

וטעם אלה בני עדה, על הרוב, כי עמלק איננו בנה. וכן אלה בני יעקב אשר ילד לו בפדן ארם (לעיל לה כו), אינו על בנימן:

בראשית רבה (וילנא) פרשת וירא פרשה מח:ט
א”ר אבהו אהל פלן של אבינו אברהם מפולש היה, רבי יודן אמר כהדין דרומילוס, אמר אם אני רואה אותן שהפליגו את דרכם להתקרב דרך כאן אני יודע שהן באים אצלי כיון שראה אותן שהפליגו מיד וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה.

This morning, I would like to talk about two women. One from today’s parsha and another who lived thousands of years later. Most people here may not be familiar with the stories of either of these two women. However, both of them have much to teach us about our own communities today.

The first woman appears only in passing towards the end of today’s parsha. The entire last chapter of Parshat Vayishlach is dedicated to recounting the extensive genealogy of Esav. In this genealogy we are told that Esav’s son Elifaz takes a woman named Timna as his concubine. She doesn’t appear particularly important. Just another name in a long list of names that appear in Chumash. The only details we have about Timna can be found in Perek לו Pasuk יב of today’s parsha. We are told:

וְתִמְנַע הָיְתָה פִילֶגֶשׁ, לֶאֱלִיפַז בֶּן-עֵשָׂו,
That Timna was a concubine to Elifaz the son of Esav

וַתֵּלֶד לֶאֱלִיפַז, אֶת-עֲמָלֵק;
And that Timna gave birth to a son named Amalek

From the verse, it appars that Timna’s importance is derived from her infamous offspring. Her son is the forefather of the Amalek nation. And yet with this one verse we learn nothing more about Timna or Amalek. We are left wondering, what were the circumstances that led to the birth of a nation so wicked that G-d would eventually command the Jewish people to wipe it out from the world. Chazal, who see no coincidences in the Torah, cite a striking midrash to explain the events in Timna’s life that led her to give birth to Amalek.

The Gemara in Sanhedrin describes that Timna had originally wanted to join the Jewish people. She personally met with the Avot- Avraham, Yitzchak, and Yaakov- in order to seek entrance. But, instead of welcoming her with open arms, the Avot chose to turn her away. Clearly feeling betrayed and rejected, Timna declares that, “If I cannot be a part of the Jewish people, than at the very least I will be a maidservant to the children of Esav”. The Gemara explains that the decision of Avraham, Yitzchak, and Yaakov, to reject Timna led to the birth of the nation of Amalek.

This is quite an indictment of the Avot. That the actions of Avraham, Yitzchak, and Yaakov are responsible for the creation of Amalek, a people that will come to embody all that is evil in the world.

What particularly strikes me about this midrash is that Avraham was one of those who rejected Timna. Avraham more than any other of the avot understood what it means to be on the outside. For example, Chazal describe how Avraham recognized that his mission put him at odds with the rest of humanity. He saw himself as if he was on one side of a river while the entire world was on the other side. And yet despite the fact that Avraham was an outsider, he is also the one who embodies chesed. He is the one who’s tent was open in all directions and the one who went above and beyond to welcome all in need.

This midrash seems so out of character for the Avot that many of the Talmudic commentators attempt to defend their actions. The commentators claim that Avraham, Yitzchak, and Yaakov in fact, had good reason to reject Timna. They argue that the Avot rejected Timna because her intentions were wrong. That she only wanted to join the Jewish people for fame and fortune and not because of the mission that G-d had chosen for them. Despite this attempted justification, it appears clear from the midrash that the Avot were ultimately wrong to reject Timna. But is rejection really that bad? Don’t we all experience rejection at some point in our lives?

We have to remember that rejection is always hard. It has the potential to be an intensely cruel experience that generates feelings of embarrassment, anger, and disappointment. Rejecting another human being is no light transgression. More importantly, Timna wasn’t just rejected by an individual but rather by a community. Imagine being told by a community that you have no place here. That you do not belong. Communal rejection has ramifications that a person carries with them their entire life. It should not surprise us that it was this act that ultimately led to the birth of the Amalek nation. One gets the sense that it was Timna’s own anger and disappointment with the Jewish people that was passed down to her children.

While rejection can be destructive, there is great power in those moments when we reach out to those who feel rejected. With this in mind, I would like to turn to the other woman that I want to speak about today. Her name was Sarah Kirstenbaum, a religious Jew, who lived in the suburbs of Washington DC during the 1960s. Her story is told by African American Yale Law Professor Steven Carter who as an 11 year old black boy moved to Sarah Kirstenbaum’s predominantly white neighborhood in 1966.

Carter recalls how on that first day that he moved to the neighborhood he remembers sitting on the front steps of the new house with his two brothers and sisters waiting to see how they would be greeted. They were not. Passers-by turned to look at them but no one gave them a smile or even a glance of recognition. All the fearful stories he had heard about how whites treated blacks seemed to be coming true. Years later when writing about those first days in their new home he says,

“I knew we were not welcome here, I knew we would not be liked here. I knew we would have no friends here. I knew we should not have moved here.”

As he was thinking those thoughts Sarah Kirstenbaum, a white woman coming home from work, passed by on the other side of the road. She turned to the children with a broad smile and said, “Welcome!” Disappearing into the house she emerged minutes later with drinks and cream cheese and jelly sandwiches which she brought over to the children, making them feel at home.

That moment- the young man later wrote- changed his life. It game him a sense of belonging where there was none before. It broke down a wall of separation and made strangers into friends. When recalling this powerful memory Carter writes, that I can close my eyes and feel on my tongue the smooth slick sweetness of the cream cheese and jelly sandwiches that I gobbled on that summer afternoon when I discovered how a genuine act of civility can change a life forever.

Part of me hopes that in some small way Sarah Kirstenbaum’s actions can be a tikkun for Timna’s experience of rejection so long ago. It doesn’t surprise me that her name was Sarah. The midrash describes how not only Avraham’s tent, but Sarah’s tent too was always open.

In the last year and a half or so that my family has been coming to Netivot Shalom as guests, we have experienced many members of the community graciously open up their homes to us. People have consistently gone out of their way to introduce themselves to us and make us feel comfortable. Even as outsiders, it is been made very clear to us that Netivot Shalom is a community that values openness and inclusivity. It is a community who’s tent is always open. It is my hope that this community will continue to be an inspiration in this way to Teaneck and beyond.

Shabbat Shalom

Advertisements

3 thoughts on “Parshat Vayishlach

  1. One of my best friends,a very religious guy said once to me we should not believe too much in what they midrash says. He actually asked me not to study it because it is not entirely reliable. I do not believe that the Avos would do that since conversion to Judaism basically began after the Torah was given. Avraham did not convert anyone to Judaism, he was the one who introduced into the world the idea of monotheism. Besides, Yaakov was like 15 when Avraham died so I dont think he was considered an Avot at that age or determined who was going to enter into the fold. It does not make any sense and like my friend said this info is not reliable. So I dont believe they would deny a person the opportunity to believe in Hashem. However, the lesson we can learn from this story is that we should not be playing G-d by making decisions that we will later regret. G-d is good and gives us opportunities everyday to change and better ourselves. Most rabbis nowadays reject people who want to convert to Judaism without thinking about the consequences of their actions. They may be rejected by G-d because of their misdeeds. I believe in general we Jews should be nicer to other no matter who they are or where they come from. A servant of Hashem is supposed to be holy and most Jews unfortunately have a lot of work to do in terms of reaching that spiritual level. It saddens me that conversions are constantly questioned and thins of that sort. Trust issues can kill your present if you dont solve them. And because the Jewish community does not trust converts in most cases, they will unfortunately never grow as a nation.

    Like

  2. One of my best friends,a very religious guy said once to me we should not believe too much in what they midrash says. He actually asked me not to study it because it is not entirely reliable. I do not believe that the Avos would do that since conversion to Judaism basically began after the Torah was given. Avraham did not convert anyone to Judaism, he was the one who introduced into the world the idea of monotheism. Besides, Yaakov was like 15 when Avraham died so I dont think he was considered an Avot at that age or determined who was going to enter into the fold. It does not make any sense and like my friend said this info is not reliable. So I dont believe they would deny a person the opportunity to believe in Hashem. However, the lesson we can learn from this story is that we should not be playing G-d by making decisions that we will later regret. G-d is good and gives us opportunities everyday to change and better ourselves. Most rabbis nowadays reject people who want to convert to Judaism without thinking about the consequences of their actions. They may be rejected by G-d because of their misdeeds. I believe in general we Jews should be nicer to other no matter who they are or where they come from. A servant of Hashem is supposed to be holy and most Jews unfortunately have a lot of work to do in terms of reaching that spiritual level. It saddens me that conversions are constantly questioned and thins of that sort. Trust issues can kill your present if you dont solve them. And because the Jewish community does not trust converts in most cases, they will unfortunately never grow as a nation.

    Like

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s