Sorry this is late, my inbox is overflowing with goodies for the blog but this cold weather has my joints quaking.

http://vimeo.com/moogaloop.swf?clip_id=2442568&server=vimeo.com&show_title=0&show_byline=0&show_portrait=0&color=ffffff&fullscreen=1

Parshat Vayishlach from G-dcast.com

More Torah cartoons at www.g-dcast.com

Please read this lovely drasha (speech) that YCT rabbinical student Zach Truboff gave at Netivot Shalom in Teaneck, NJ. It has so much to say about conversion, racism and rejection.

תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף צט עמוד ב
דאתן עלה, מיהת אחות לוטן תמנע מאי היא? – תמנע בת מלכים הואי, דכתיב +בראשית ל”ו+ אלוף לוטן אלוף תמנע. וכל אלוף – מלכותא בלא תאגא היא. בעיא לאיגיורי, באתה אצל אברהם יצחק ויעקב ולא קבלוה, הלכה והיתה פילגש לאליפז בן עשו.ד נפק מינה עמלק, דצערינהו לישראל. מאי טעמא – דלא איבעי להו לרחקה.

Timna wanted to convert. She came before Avraham, Yitzchak, and Yaakov (i.e. the Beit Din for conversion) and they did not accept her (reject her?). She went and became a pilegesh to Elifaz (not even his wife). She said, it is better to be a maidservant to this nation rather than being a lady to another nation. She gave birth to the nation of Amalek that would later come to oppress Israel. What is the reason? (that this occurred) They (Avraham, Yitzchak, and Yaakov) did not need to distance her.

מהרש”א חידושי אגדות מסכת סנהדרין דף צט עמוד ב
דבעי לאגיורי ובאתה אצל אברהם כו’. נראה שיצא להם זה הדרש מדהקפיד הכתוב לומר שאמו של עמלק היתה תמנע שילדה אותו לאליפז כדכתיב ותמנע היתה פילגש וגו’ ובכל שאר בני אליפז תימן אומר צפו וגו’ לא הזכיר הכתוב מי היתה אמן דרשו בו דהכי קאמר דמשום דלא קבלוה אברהם כו’ הוצרכה להיות פילגש לאליפז באמרה מוטב תהא שפחה כו’ ועי”ז נענשו הם שנולד ממנו עמלק דצערינהו לישראל ודברים אלו נוטין לדברי הרמב”ן ע”ש

Beer Sheva (BR) she was a mamzer and thats why they didn’t accept her

באר שבע מסכת סנהדרין דף צט עמוד ב
ולא קבלוה. והטעם משום שנולדה בממזרות, כמו שאמרו בבראשית רבה בפרשת וישלח (פב, יד). כן נ”ל:

TT- Its they didn’t accept her b/c they didn’t like converts b/c we know that Avraham converted many. They rejected her because they thought that she only wanted to convert for the the wrong reasons. Even still, they were punished. They shouldn’t have distanced her.

תורה תמימה הערות בראשית פרק לו
ב) הנה מה שלא קבלוה האבות בודאי לא משום דקשים גרים לישראל, שהרי מצינו באברהם שהכניס כמה וכמה נפשות תחת כנפי השכינה (ר”פ לך) וקרא בשם ה’ (פ’ וירא), אלא נראה טעם הדבר שלא קבלוה – ע”פ מ”ש הרמב”ם בפי”ג הי”ד מאס”ב שאם בא להתגייר משום שררה אין מקבלין אותו, ומקורו מיבמות כ”ד ב’, והיא היתה רוצה להתייחס בדבוק למשפחת אברהם, וחשבו שאין זו גירות אמתית,
ובכ”ז נענשו שלא הי’ להם לרחקה ביותר וכמ”ש ברות, ותרא כי מתאמצת היא ללכת ותחדל מדבר אליה, ומצינו בעובד כוכבים שבא לפני הלל ואמר לו גיירני על מנת שיעשוני לכהן גדול, וזה ג”כ מטעם כבוד וגדולה, ובכ”ז גיירי’ ואח”כ נעשה גר אמת בלב שלם [שבת ל”א א’], והוא כענין שאמרו מתוך שלא לשמה בא לשמה. [כל דיני ועניני גירות איירי בזמנים ומקומות שהותר ע”פ המלכות]:

רמב”ן בראשית פרק לו
(יב) ותמנע היתה פילגש – מפני שלא הקפיד בכל האחרים להודיע שם האם דרשו רבותינו (ב”ר פב יד) כי זה להודיע גדולתו של אברהם אבינו, כמה היו תאבים להדבק בזרעו, שהרי תמנע זו בת אלופים היתה שנאמר ואחות לוטן תמנע, אמרה איני זוכה להנשא לך הלואי ואהיה פילגש, כמו שכתב רש”י:

ויתכן כי בני אליפז החמשה היו ידועים לו, כי הולידם מנשיו, ועמלק בעבור היותו בן פלגש לא היה לו שם באחיו, והיה נכלל עם בני עשו בעבור היותו מזרעו, והוצרך הכתוב לומר כי אמו פלונית אשר הוא נודע לה ילדתו לאליפז, אבל איננו בכלל בני עשו, ולא יושב עמהם בהר שעיר, כי בבני הגבירות יקרא לו זרע ולא בבן הפילגש, כי לא יירש בן אמה עם בניו, כמו שעשה אביו. והנה אנחנו נצטוינו בבני עשו שלא נתעב אותם (דברים כג ח) ולא נקח את ארצם (שם ב ה), והם כל בניו הידועים לו היושבים בשעיר, כי הם הנקראים אדום על שמו, אבל בן הפילגש אינו בכלל בני עשו ולא עמהם בארצם, ונצטוינו בו בהפך לתעב אותו ולמחות את שמו:

וכתב רש”י עוד ובדברי הימים (א א לו) מונה תמנע בבניו של אליפז, מלמד שבא על אשתו של שעיר החורי ויצאה תמנע מביניהם, וכשגדלה היתה פילגשו, וזהו ואחות לוטן תמנע (להלן פסוק כב), ולא מנאה מבני שעיר, שהיתה אחותו מן האם ולא מן האב. ואין דעתי סובלת זה, כי היה ראוי לומר בדברי הימים “ותמנע בתו”, ולמה ימנה האשה בבנים. אולי לא יקפיד הכתוב בכך בדבר הידוע, כי מצינו שם בדברי הימים (א ה כט) ובני עמרם אהרן ומשה ומרים, ובני אהרן נדב ואביהוא וגומר. ואם כן ראוי שנאמר כי תמנע זאת היא בת אליפז אשר ילדה לו אשת שעיר החורי אחרי מות אישה, והיתה אחות לוטן מן האם, ונשאה אליפז לפילגש, שהעכו”ם מותר בבתו:

או נאמר על דעת רבותינו, כי תמנע הנזכר בדברי הימים הוא תמנע האלוף הנזכר למטה (בפסוק מ), שנמנה שם מבני אליפז כאשר נמנה קרח, והוא בן אהליבמה, כי שניהם היו ממזרים, נולדו מאחד, ונמנים עם בני האחר, כי רחוק שימנה האשה בין הבנים בתוכם:

ועל דרך הפשט יש לחשוב בו, כי תמנע פילגש אליפז אחרי לידתה את עמלק ילדה בן, ותקש בלדתה ותמת, ותקרא את שמו תמנע בעבור הזכיר שמה. ואביו אליפז קרא לו קרח, ולא הזכיר הכתוב הבן הזה לתמנע אמו כדי שלא יאריך, כי הכונה היתה למנות עמלק בפני עצמו. אבל בני אליפז, שבעה היו. ומנה הכתוב האלופים דרך מעלתם, על כן הקדים קנז וקרח לגעתם:

ואני עוד סובר בכתוב הזה מה שאמרו רבותינו בשלשים ושתים מדות (מדה יא) שהאגדה נדרשת, אמרו סדור היה ראוי להיות אלא שנחלק, שנאמר (דהי”ב ל יח) כי מרבית העם וכו’. וגם רודפי הפשט יאמרו כן בפסוקים אחרים. וכן זה יאמר בני אליפז תימן אומר צפו וגעתם וקנז ותמנע. וחזר ואמר היתה פילגש לאליפז בן עשו ותלד לאליפז את עמלק, ולא הזכיר שם הפילגש. והאמת שהיא אחות לוטן תמנע, והיא הסבה שלא הזכיר שמה, כי לא רצה לאמר שני פעמים ותמנע לזכר ולנקבה:

והנה בני אליפז שבעה, והם האלופים הנזכרים לו, אבל החליפו שם זה הקטן בעבור היות שמו כשם הפילגש, שלא יחשב כבנה, וקראוהו קרח בעלותו למעלת אלוף:

ורבי אברהם אמר כי קרח בן אהליבמה אשת עשו הוא נמנה פעמים, כי הוא הקטן מבני אהליבמה וגדלתו עדה, וכן בני מיכל בת שאול, כדברי רבותינו (סנהדרין יט ב). ועל דעת הזו יהיה פירוש הכתוב בדברי הימים כי תמנע ילדה עמלק, שיהיה שיעורו ולתמנע עמלק, וחסרו הלמ”ד כדרך ושני שרי גדודים היו בן שאול (ש”ב ד ב), לבן שאול. והנכון מה שחשבתי בו:

וטעם אלה בני עדה, על הרוב, כי עמלק איננו בנה. וכן אלה בני יעקב אשר ילד לו בפדן ארם (לעיל לה כו), אינו על בנימן:

בראשית רבה (וילנא) פרשת וירא פרשה מח:ט
א”ר אבהו אהל פלן של אבינו אברהם מפולש היה, רבי יודן אמר כהדין דרומילוס, אמר אם אני רואה אותן שהפליגו את דרכם להתקרב דרך כאן אני יודע שהן באים אצלי כיון שראה אותן שהפליגו מיד וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה.

This morning, I would like to talk about two women. One from today’s parsha and another who lived thousands of years later. Most people here may not be familiar with the stories of either of these two women. However, both of them have much to teach us about our own communities today.

The first woman appears only in passing towards the end of today’s parsha. The entire last chapter of Parshat Vayishlach is dedicated to recounting the extensive genealogy of Esav. In this genealogy we are told that Esav’s son Elifaz takes a woman named Timna as his concubine. She doesn’t appear particularly important. Just another name in a long list of names that appear in Chumash. The only details we have about Timna can be found in Perek לו Pasuk יב of today’s parsha. We are told:

וְתִמְנַע הָיְתָה פִילֶגֶשׁ, לֶאֱלִיפַז בֶּן-עֵשָׂו,
That Timna was a concubine to Elifaz the son of Esav

וַתֵּלֶד לֶאֱלִיפַז, אֶת-עֲמָלֵק;
And that Timna gave birth to a son named Amalek

From the verse, it appars that Timna’s importance is derived from her infamous offspring. Her son is the forefather of the Amalek nation. And yet with this one verse we learn nothing more about Timna or Amalek. We are left wondering, what were the circumstances that led to the birth of a nation so wicked that G-d would eventually command the Jewish people to wipe it out from the world. Chazal, who see no coincidences in the Torah, cite a striking midrash to explain the events in Timna’s life that led her to give birth to Amalek.

The Gemara in Sanhedrin describes that Timna had originally wanted to join the Jewish people. She personally met with the Avot- Avraham, Yitzchak, and Yaakov- in order to seek entrance. But, instead of welcoming her with open arms, the Avot chose to turn her away. Clearly feeling betrayed and rejected, Timna declares that, “If I cannot be a part of the Jewish people, than at the very least I will be a maidservant to the children of Esav”. The Gemara explains that the decision of Avraham, Yitzchak, and Yaakov, to reject Timna led to the birth of the nation of Amalek.

This is quite an indictment of the Avot. That the actions of Avraham, Yitzchak, and Yaakov are responsible for the creation of Amalek, a people that will come to embody all that is evil in the world.